תמונות לחדר: שיטה קצרה למצוא את התמונה הנכונה

לפני הכול מודדים. מטר מתקפל ושתי דקות חוסכים את הטעות הנפוצה ביותר: תמונה קטנה מדי שנראית אבודה על הקיר.

• מעל רהיט (ספה, מיטה, שידה, מזנון): מודדים את רוחב הרהיט. התמונה או הקבוצה צריכות להיות בערך שני שלישים ממנו.
• על קיר ריק: מודדים את הרוחב הפנוי בין פינה לחלון, דלת או ארון. תמונה שתופסת בערך חצי עד שני שלישים מהרוחב הזה נראית מכוונת.
• קיר צר במסדרון או ליד דלת: כאן עובדות תמונות לאורך, או שתיים קטנות זו מעל זו.

טריק פשוט: גוזרים נייר בגודל התמונה שחשבתם עליה ומדביקים על הקיר ליום או יומיים. אם עברתם לידו והוא נראה קטן, הוא קטן.

כל חדר מבקש תמונה אחרת, כי עושים בו דברים אחרים:

• סלון: החדר שבו מארחים, ולכן הקיר יכול לקבל תמונה עם נוכחות: צבע, ניגוד, נוף רחב. רעיונות בעמוד תמונות לסלון.
• חדר שינה: החדר שבו נרגעים. גוונים רכים, מעט פרטים ואופק פתוח. ראו תמונות לחדר שינה.
• חדר ילדים: חיות, ציפורים, חלל וצבע, בגובה שהילד רואה. ראו תמונות לחדר ילדים.
• חדר עבודה: משהו שמנוחה לעין להסתכל עליו בין משימות, לא משהו שמסיח. ראו תמונות למשרד.
• מטבח ופינת אוכל: בוטניקה, טבע דומם ופוסטרים. ראו תמונות למטבח.

תמונה לא חייבת להיות "בצבע של הספה", אבל היא צריכה לדבר עם החדר. שתי גישות שעובדות:

• חזרה: בוחרים צבע אחד שכבר קיים בחדר, בכרית, בשטיח או בווילון, ומחפשים תמונה שהצבע הזה מופיע בה. העין מחברת ביניהם, והחדר נראה מתוכנן.
• ניגוד: בחדר ניטרלי לגמרי (לבן, אפור, בז׳) תמונה צבעונית אחת הופכת למרכז החדר. בחדר שכבר יש בו הרבה צבע, תמונה בשחור לבן או בגוונים רכים מרגיעה את הקיר.

אם קשה להחליט, צלמו את החדר בטלפון והחזיקו את התמונה שחשבתם עליה ליד הצילום. זה מהיר יותר מכל דמיון.

תמונות לחדר לפי סגנון הבית

הסגנון של הבית מצמצם את הבחירה עוד יותר. כמה התאמות שעובדות:

• בית נורדי ומינימליסטי: קווים פשוטים, הרבה לבן, ציור קו או צילום שחור לבן, במסגרת דקה בגוון עץ בהיר או שחור.
• בית בוהו: גוונים חמים של חול וטרקוטה, בוטניקה, מרקמים, וקבוצה של כמה הדפסים במידות שונות.
• בית מודרני: אבסטרקט, צורה וצבע בגודל אחד ברור, קנבס בלי מסגרת.
• בית קלאסי: נוף אימפרסיוניסטי, טבע דומם, מסגרת זהב או עץ כהה.
• בית עם הרבה צבע: תמונה בשחור לבן או בגוונים רכים, כדי שהקיר ינוח.

תמונה אחת גדולה היא הבחירה הפשוטה והבטוחה: קנבס רחב אחד מעל רהיט נותן לקיר מרכז ברור. בעמוד תמונות גדולות לסלון יש יצירות שנראות טוב בגודל.

קבוצה נותנת יותר אופי. סט תמונות באותה מידה, זו ליד זו, נראה מסודר ומודרני. קבוצה של הדפסים ממוסגרים במידות שונות נותנת תחושה של אוסף אישי. בשני המקרים, הקבוצה כולה נמדדת כתמונה אחת, כולל רווחים של 5 עד 10 ס"מ בין הפריטים.

תמונה מעל הספה היא הקיר שהכי הרבה אנשים מתלבטים לגביו. הכללים פשוטים:

• רוחב: כשני שלישים מרוחב הספה. ספה של 180 ס"מ מקבלת תמונה או קבוצה ברוחב של כ-120 ס"מ; ספה של 240 ס"מ, כ-160 ס"מ.
• גובה: הקצה התחתון כ-20 עד 25 ס"מ מעל המשענת. גבוה יותר, והתמונה מתנתקת מהספה; נמוך יותר, וראש של מי שיושב עלול לגעת בה.
• מרכז: במרכז הספה, גם אם הקיר עצמו רחב יותר.
• כיוון: לספה ארוכה מתאימה תמונה לרוחב או פנורמה. תמונה לאורך מעל ספה ארוכה נראית צרה, אלא אם יש שתיים או שלוש כאלה זו ליד זו.
• ספה פינתית: מתייחסים לחלק הארוך כאל הספה, ותולים מעליו.

כמה כיוונים לסגנון: נוף רחב עם אופק מרגיע את הסלון; הדפס יפני מוסיף קווים נקיים וצבע מדויק; אבסטרקט משחק עם הצבעים של הכריות. הקנבס מתאים במיוחד מעל ספה כי הוא קל ואין בו זכוכית שמחזירה את אור החלון. המחירים לכל מידה מופיעים בטבלה בעמוד, ואם יש לכם צילום משלכם, אפשר להדפיס אותו דרך הדפסה על קנבס.

אם מחפשים תמונות לחדר של מישהו אחר בבית, ילד, בן זוג או שותף לדירה, כדאי לתת לו לבחור מתוך שלוש או ארבע אפשרויות שכבר מתאימות למידה ולצבעים. כך הבחירה נשארת שלו, והתוצאה עדיין מתאימה לקיר. זה עובד מצוין עם ילדים: מסננים מראש לפי מידה, והם בוחרים חיה או נוף.

איך תולים כשכבר בחרתם, ובאיזה גובה, מוסבר במדריך על תליית תמונות.

ואם אין תמונה שמתאימה

לפעמים התמונה הנכונה לחדר כבר נמצאת אצלכם בטלפון: נוף מטיול, צילום של הים ליד הבית, או תמונה משפחתית. במקרה כזה המידות והגובה זהים, רק שהתמונה היא שלכם. העלו את הקובץ המקורי, לא צילום מסך או תמונה שנשלחה בהודעה, כי בתמונה גדולה רואים כל פרט. אפשר להדפיס על קנבס או בעמוד הדפסת תמונות.

• לתלות גבוה מדי. התמונה צריכה לגור בגובה העיניים, לא ליד התקרה.
• לפזר. כמה תמונות קטנות בפינות שונות של אותו קיר נראות כמו מקרה. אוספים אותן לקבוצה אחת.
• לבחור רק לפי הצבע של הספה. תמונה שאתם לא אוהבים לא תתאים, גם אם הצבע מדויק.
• לשכוח את האור. תמונה עם זכוכית מול חלון מחזירה אותו, ובשעות מסוימות לא רואים אותה בכלל. בודקים את הקיר בבוקר ובערב.
• לקנות לפני שמודדים. שתי דקות עם מטר חוסכות את רוב החרטות.