עיצוב קיר: מקיר ריק לקיר שמסתכלים עליו

בחדר אחד כדאי שיהיה קיר מרכזי אחד. שני קירות שמתחרים על תשומת לב מעייפים את העין, וחדר שבו כל קיר "מעוצב" נראה עמוס. איך מזהים את הקיר הנכון:

• הקיר שרואים כשנכנסים לחדר. זה הקיר שקובע את הרושם הראשון.
• הקיר שמאחורי הרהיט הגדול: הספה בסלון, המיטה בחדר השינה, השולחן בפינת האוכל.
• קיר שיש עליו בעיה: ארון חשמל, צנרת, קיר עקום או סדק. במקרה כזה העיצוב עובד גם ככיסוי.

שאר הקירות נשארים שקטים: צבע בהיר, אולי תמונה קטנה אחת, ולא יותר.

צבע. הכלי הזול והמהיר. קיר בגוון עמוק יותר משאר החדר יוצר עומק בלי לבנות שום דבר. כדאי לבדוק דוגמה גדולה על הקיר עצמו ולראות אותה בבוקר ובערב, כי אותו גוון נראה אחרת באור יום ובאור מנורה.

חיפוי. פאנלים, לוחות עץ, טיח בגימור מרקמי או טפט. חיפוי מוסיף מרקם, ומתאים במיוחד לקיר טלוויזיה ולקיר מאחורי מיטה. הוא דורש יותר עבודה, ולכן כדאי לבחור בו רק לקיר המרכזי.

מדפים. מדפים צפים נותנים מקום לספרים, לעציצים ולתמונות שנשענות על הקיר. החוכמה היא להשאיר מקום ריק: מדף מלא מקצה לקצה נראה כמו מחסן.

תמונה אחת גדולה. הדרך הפשוטה ביותר לתת לקיר נקודת מבט. קנבס רחב או פנורמה מעל ספה או מזנון עושים את העבודה לבד. בעמוד תמונות גדולות לסלון יש יצירות שמתאימות לקירות רחבים.

קבוצת תמונות. קיר גלריה של כמה הדפסים ממוסגרים, או סט תמונות באותה מידה, נותנים לקיר אופי אישי. סוד הקבוצה הוא קו מנחה אחד: אותו צבע מסגרת, אותה פלטה או אותו נושא.

בעיצוב קיר בסלון הקיר שמאחורי הספה הוא בדרך כלל הקיר המרכזי. כמה כללים שעובדים:

• רוחב: התמונה או הקבוצה ברוחב של כשני שלישים מרוחב הספה. ספה של 210 ס"מ מקבלת תמונה או קבוצה ברוחב של כ-140 ס"מ.
• גובה: הקצה התחתון כ-20 עד 25 ס"מ מעל משענת הספה. בקיר בלי רהיט, מרכז התמונה בגובה של כ-145 עד 155 ס"מ מהרצפה.
• רווחים: בקבוצה, 5 עד 10 ס"מ בין תמונה לתמונה, אותו רווח בכל הכיוונים.
• צבע: תמונה שחוזרת על צבע אחד מהכריות או מהשטיח מחברת את הקיר לחדר.

אם הקיר מאוד רחב והספה תופסת רק חלק ממנו, אפשר להוסיף מנורת עמידה או עציץ גבוה בצד, ולא למתוח את התמונות לכל אורך הקיר. רעיונות נוספים לבחירה לפי סגנון בעמוד תמונות לסלון.

עיצוב קיר טלוויזיה הוא אתגר אחר: המסך הוא מלבן שחור גדול, והוא שולט בקיר כשהוא כבוי. כמה דרכים להתמודד:

• רקע כהה למסך. קיר בגוון כהה, או חיפוי עץ כהה מאחורי הטלוויזיה, גורם למסך הכבוי להיבלע ברקע.
• מזנון ארוך ונמוך שעובר את רוחב המסך משני הצדדים. הוא מעגן את הטלוויזיה ונותן מקום לחפצים מעטים.
• כבלים בתוך הקיר או בתעלה צבועה. כבל שמשתלשל הוא הדבר הראשון שרואים.
• תמונות לצד המסך, לא מעליו. תמונה מעל טלוויזיה נמצאת גבוה מדי לעין. אם רוצים קבוצת תמונות, בונים אותה סביב המסך כך שהמסך הוא אחד הפריטים בקבוצה, ובוחרים מסגרות שחורות שמתחברות אליו.
• גובה המסך: מרכז המסך בערך בגובה העיניים של מי שיושב על הספה, נמוך יותר ממרכז תמונה שתולים בעמידה.

תאורה לתמונות הופכת קיר טוב לקיר שמסתכלים עליו גם בערב. כמה אפשרויות:

• ספוט על מסילה בתקרה. גמיש: אפשר לכוון כל ספוט לתמונה אחרת ולהזיז כשמחליפים תמונות. כלל מקובל הוא לכוון את האור בזווית של כ-30 מעלות מהקיר, כך שהוא מאיר את התמונה בלי להחזיר סנוור לעיני מי שעומד מולה.
• מנורת תמונה מעל המסגרת. גוף תאורה צר שתלוי מעל התמונה ומאיר אותה מלמעלה. מתאים לתמונה אחת חשובה.
• מנורה בצד. מנורת עמידה או מנורת שולחן ליד הקיר נותנת אור רך שמגיע גם לתמונה.

כמה דברים לשים לב אליהם: נורת לד בגוון חם עדיפה, כי היא לא משנה את צבעי היצירה לכחלחל. הדפס עם זכוכית מחזיר אור, ולכן כדאי לבדוק את הזווית לפני שקודחים. וכל הדפס, על קנבס או על נייר, עדיף שלא יעמוד באור שמש ישיר במשך שעות, כי עם הזמן הצבעים עלולים לדהות.

לפני שמחליטים, כדאי לגזור נייר עיתון או קרטון בגודל של התמונות ולהדביק אותו על הקיר במסקינטייפ. כך רואים את הקומפוזיציה, את הגובה ואת הרווחים, ומזיזים עד שזה נראה נכון. אחר כך מסמנים את מקום הווים דרך הנייר. אם הקיר לא מאפשר קידוח, המדריך על תליית תמונות מסביר את האפשרויות בלי חורים.

ואם יש לכם צילום משלכם שמתאים לקיר המרכזי, אפשר להדפיס אותו בדרך הדפסה על קנבס במידות שמתאימות לקיר.

שלוש בדיקות לפני שקונים

לפני שמזמינים תמונה או צבע לקיר המרכזי, כדאי לבדוק שלושה דברים: את רוחב הקיר והרהיט שמולו, את האור בשעות שבהן אתם בבית, ואת הצבעים שכבר נמצאים בחדר. שלוש הבדיקות האלה לוקחות כמה דקות, וחוסכות את רוב הטעויות.

אותם כלים עובדים בכל חדר, עם התאמות קטנות:

• חדר שינה: הקיר שמאחורי המיטה הוא הקיר המרכזי. גוון רך, ראש מיטה מרופד ותמונה ברוחב של כשני שלישים מהמיטה. במדריך עיצוב חדר שינה יש את כל המידות.
• פינת אוכל: מסתכלים על הקיר בישיבה, ולכן תולים מעט נמוך יותר. בוטניקה וטבע דומם מתאימים במיוחד.
• מטבח: קיר פנוי קטן בין ארונות מקבל הדפס ממוסגר אחד או שניים, שקל לנגב.
• מסדרון: סדרה של תמונות באותה מידה ובאותה מסגרת, בשורה אחת בגובה העיניים.
• חדר ילדים: קיר שמשתנה עם הילד, עם הדפסים שקל להחליף, בגובה שהילד רואה.

הכלל שחוזר בכל החדרים: קיר אחד מקבל את תשומת הלב, והשאר תומכים בו.