עיצוב כניסה לבית: הרושם הראשון, והמסדרון שאחריו

לפני שבוחרים משהו יפה, כדאי לרשום מה באמת נוחת ליד הדלת כל יום. אצל רוב המשפחות זה:

• מפתחות, ארנק ומשקפי שמש: צריכים משטח קטן או קערה.
• תיקים ומעילים: צריכים ווים או מתלה.
• נעליים: צריכות ארון נעליים צר או ספסל עם מקום מתחת.
• דואר ושקיות: צריכים מגש או סל, אחרת הם נשארים על הרצפה.

כשלכל אחד מאלה יש מקום, הכניסה נשארת מסודרת גם ביום עמוס. כשאין, שום עיצוב לא יעזור.

כשהדלת נפתחת ישר לסלון

בהרבה דירות אין כניסה בכלל: פותחים את הדלת ועומדים בסלון. גם כאן אפשר ליצור מבואה קטנה:

• שטיח קטן ליד הדלת מסמן איפה מורידים נעליים.
• קונסולה צרה או מדף צף על הקיר הקרוב לדלת, עם קערה למפתחות.
• מחיצה קלה: כוננית פתוחה, ספה שגבה פונה לדלת, או וילון בד, יוצרים הפרדה בלי לסגור את החלל.
• תמונה על הקיר שליד הדלת, שמסמנת את הכניסה כאזור בפני עצמו. כדאי שתתחבר לתמונות של הסלון, כי רואים את שתיהן יחד.

מבואה גדולה או כניסה בבית פרטי

כשיש מקום, הכניסה יכולה לקבל יותר:

• ארון קיר למעילים, לנעליים ולתיקים, כך שהכניסה עצמה נשארת פנויה.
• ספסל עם כריות ומקום לשבת ולנעול נעליים.
• תמונה גדולה על הקיר שמול הדלת, מעל קונסולה רחבה, ברוחב של כשני שלישים ממנה.
• שטיח גדול שמרכך את החלל וסופג את מה שנכנס מבחוץ.
• צמח גדול בעציץ, אם יש אור טבעי.

במבואה גדולה הסכנה היא ההפך מכניסה צרה: חלל ריק שנראה כמו מסדרון של משרד. תמונה אחת גדולה ומנורה חמה פותרות את רוב הבעיה.

הכניסה היא מעבר, ולכן הרהיטים בה צרים:

• קונסולה או מדף צף בעומק של בערך 25 עד 35 ס"מ, מספיק לקערת מפתחות ומנורה קטנה.
• ארון נעליים רדוד, שהדלתות שלו נפתחות בהטיה ולא דורשות מקום לפניו.
• ספסל נמוך אם יש מקום: נוח לנעול נעליים, ומתחתיו סלים.
• ווים בשני גבהים: גבוהים למבוגרים, נמוכים לילדים.

כלל פשוט: אחרי כל רהיט, צריך להישאר מעבר נוח לשני אנשים שנכנסים עם שקיות.

מראה בכניסה היא כמעט חובה: בדיקה אחרונה לפני שיוצאים, והיא גם מכפילה אור ומרחיבה כניסה צרה. תמונה נותנת לכניסה אופי ומספרת משהו על הבית. איך משלבים:

• מראה מעל הקונסולה ותמונה על הקיר הסמוך, או להפך. שתיהן על אותו קיר צר נראות עמוס.
• תמונה בקיר שמול הדלת, אם יש כזה: זה הדבר הראשון שאורחים רואים כשהדלת נפתחת.
• גובה רגיל: מרכז התמונה בגובה של כ-145 עד 155 ס"מ, ואם היא מעל קונסולה, הקצה התחתון כ-15 עד 20 ס"מ מעל המשטח.

מה מתאים לכניסה? תמונה שמקבלת את הבאים: נוף, הדפס יפני, בוטניקה או צילום שחור לבן. כדאי לבחור משהו שמתחבר לצבעים של הסלון, כי ברוב הדירות רואים את הסלון כבר מהדלת. יצירות שבחרנו לקיר הזה תמצאו בעמוד תמונות לכניסה לבית. ואם יש בכניסה ארון חשמל, תמונה יכולה גם להסתיר אותו: ההסבר במדריך כיסוי לארון חשמל.

כניסה בלי חלון צריכה אור שעובד מהשנייה שנכנסים:

• מנורה קטנה על הקונסולה בגוון חם, שאפשר להשאיר דלוקה בערב.
• גוף תאורה בתקרה שמאיר את כל הכניסה ולא רק את מרכזה.
• אור על התמונה, אם היא על הקיר שמול הדלת: ספוט אחד בגוון חם הופך אותה לנקודה הראשונה שרואים.

כניסה עם חלון או דלת זכוכית מקבלת אור טבעי ביום, ואז העיקר הוא אור ערב. מתג ליד הדלת שמדליק מנורה חמה, ולא רק את אור התקרה, הופך את החזרה הביתה בחושך לנעימה יותר.

עיצוב מסדרון מתחיל מהבעיה העיקרית שלו: הוא ארוך, צר ולרוב חשוך. כמה דרכים לשפר:

• צבע בהיר על הקירות, וגוון עמוק יותר על הקיר שבקצה. קיר כהה בקצה המסדרון נראה קרוב יותר, והמסדרון נראה קצר ורחב יותר.
• אור לאורך כל המסדרון, לא רק במרכז. כמה נקודות אור קטנות בתקרה או מנורות קיר שטוחות.
• שטיח ארוך וצר שמרכך את הצעדים ומוביל את העין.
• בלי רהיטים בולטים. במסדרון צר כל רהיט הוא מכשול. מדף צר מאוד או ווים עדיפים.

סדרת תמונות לאורך המסדרון

מסדרון הוא אחד המקומות הטובים בבית לסדרה של תמונות, כי עוברים לאורכו ורואים אותן אחת אחרי השנייה. מה עובד:

• שורה אחת בגובה העיניים, כשהקו העובר במרכז כל התמונות נשמר לכל האורך.
• אותה מידה ואותה מסגרת: למשל הדפסים ממוסגרים במידה A3, ברווחים שווים של 5 עד 10 ס"מ, או 20 עד 30 ס"מ אם המסדרון ארוך מאוד.
• סדרה עם נושא: שלושה הדפסים יפניים, צילומי שחור לבן, או איורים בוטניים. שלישיית תמונות מוכנה חוסכת את ההתאמה.
• תמונה אחת בקצה: אם המסדרון מסתיים בקיר, תמונה אחת גדולה עליו נותנת למסדרון יעד.

במסדרון צר, שבו עוברים קרוב לקיר, עדיפות תמונות ממוסגרות שטוחות על פני פריטים בולטים. ומי שרוצה להפוך את המסדרון לקיר משפחתי יכול להדפיס צילומים משלו דרך הדפסת תמונות ולתלות אותם באותה מסגרת.

• רהיט עמוק מדי שגורם לכולם לעבור בצד.
• ווים מלאים במעילים של כל העונות. בכניסה נשאר רק מה שלובשים השבוע; השאר עובר לארון.
• מראה מול הדלת בדיוק. יש מי שלא אוהבים לראות את עצמם בכל כניסה; מראה על הקיר הצדדי עושה אותה עבודה.
• תמונות במסדרון בגבהים שונים בלי קו מנחה, שנראות כמו שנתלו כל אחת בזמן אחר.
• אור אחד בקצה המסדרון, שמשאיר את האמצע בחושך.
• ערימת נעליים על הרצפה. אם אין מקום לארון, מדף נעליים צר אחד עדיף על כלום.