תמונות צבעוניות לסלון: צבע שממלא את החדר

רוב הסלונים בנויים מבסיס ניטרלי: קירות לבנים או שמנת, ספה אפורה או בז׳, ריצוף בהיר. זה בסיס טוב, אבל הוא יכול להרגיש שטוח. תמונה צבעונית לסלון פותרת את זה בלי לצבוע קיר ובלי להחליף ריהוט: היא מוסיפה צבע במקום אחד, ואפשר להחליף אותה כשמתחשק.

יש גם יתרון מעשי: תמונה צבעונית נותנת לכם פלטה. את האדום מהתמונה אפשר לחזור עליו בכרית, את הירוק בעציץ, ואז כל החדר נראה מתוכנן.

• צבע אחד שחוזר. בחרו תמונה שיש בה לפחות צבע אחד שכבר קיים בחדר: הכחול של הספה, הירוק של הצמחים, העץ של השולחן. כך התמונה נראית שייכת.
• צבע שני שמפתיע. אם הסלון כולו אפור וכחול, תמונה עם כתום או אדום, כמו הפרחים של רדון, נותנת ניגוד שהעין אוהבת.
• חם או קר. צבעים חמים (כתום, אדום, צהוב) מקרבים את הקיר ומחממים חדר גדול. צבעים קרים (כחול, טורקיז, ירוק) מרחיקים אותו ונותנים לחדר קטן תחושת מרחב.
• רוויה לפי הגודל. ככל שהתמונה גדולה יותר, כך הצבע שלה משפיע על כל החדר. בסלון קטן, תמונה רוויה מאוד עובדת טוב במידה בינונית, 50x70 או 60x90.

כל היצירות הן הדפסים של יצירות שעברו לנחלת הכלל, לא מקור ולא ציור ביד.

צבע שהוא כמעט מופשט

• "ציור עם טרויקה" של וסילי קנדינסקי, ינואר 1911, מאוסף המכון לאמנות של שיקגו: כחול, ירוק ואדום מרחפים על רקע צהוב-כתום.
• "נוף עם שתי צפצפות" של קנדינסקי, 1912, מאותו אוסף: הרים כחולים, בתים אדומים ושדות בצהוב וורוד. ליצירות מופשטות נוספות ראו תמונות אבסטרקט.

חום וירוק של הדרום

• "העץ הגדול בטהיטי" של פול גוגן, 1891, ו"נשים מארל ברוח המיסטרל", 1888, שניהם מאוסף המכון לאמנות של שיקגו: ירוקים עמוקים, אדום וכתום.
• "עצי זית בקורפו" של ג׳ון סינגר סרג׳נט, 1909: צבעי מים בירוק ותכלת, נוף ים-תיכוני שמתאים לסלון מואר.

נקודות ופרחים

• "יום ראשון באי לה גראנד ז׳אט" של ז׳ורז׳ סרה, 1884 עד 1886, מאוסף המכון לאמנות של שיקגו: כל התמונה בנויה מנקודות קטנות של צבע טהור.
• "אגרטל פרחים על רקע כתום" של אודילון רדון, בסביבות 1905, מאוסף מוזיאון קליבלנד לאמנות: פרחים אדומים וכחולים על רקע כתום חמרה.
• "עגלות עטורות פרחים" של קמיסאקה סקה, 1909, מקליבלנד: עגלה ירוקה עמוסה ויסטריה כחולה על רקע צהוב.
• "ארמון דאריו, מונה", 1908, מאוסף המכון לאמנות של שיקגו: ורוד, סגול וטורקיז על מים של ונציה.

פוסטרים, מפות וחלל

• "סקסולן של שרה", ליתוגרפיה של ז׳ול שרה מ-1893: אישה בצהוב וכחול על רקע אדום, בפורמט צר וגבוה.
• "מדרגות החירום של ניו יורק", פוסטר מ-1936 מאוסף ספריית הקונגרס: סולם שחור עמוס כביסה על אדום עז.
• "המפה הכתומה של וושינגטון" של אמיליו שרף, 1919, מספריית הקונגרס: גושי בתים כתומים ורחובות ורודים.
• "ערפילית האדמונית בלב שביל החלב", צילום של נאס"א מ-2008: רצועה ירוקה וכתמים ורודים על כחול כהה.

תמונה צבעונית אחת גדולה כמעט אף פעם לא יותר מדי. מה שיוצר עומס הוא כמה תמונות צבעוניות בסגנונות שונים על אותו קיר. אם אתם רוצים קיר עם כמה יצירות, בחרו אחת צבעונית במרכז ושתיים שקטות לצדה, או שלוש מאותו אמן. קנדינסקי ליד קנדינסקי עובד; קנדינסקי ליד פוסטר שנות השלושים ליד ערפילית, פחות.

בסלון עם קיר צבעוני (ירוק זית, כחול כהה, טרקוטה), חפשו תמונה שיש בה מעט מהצבע של הקיר ועוד צבע אחד בהיר: כך היא לא נבלעת ברקע.

הכלל הבסיסי לסלון: רוחב התמונה בערך שני שלישים מרוחב הספה, ומרכז התמונה בגובה של כ-145 עד 155 ס"מ מהרצפה. מדריך המידות בעמוד מחשב את זה לפי הספה שלכם. ליצירות רחבות כמו הגראנד ז׳אט של סרה, קנבס 70x100 לרוחב (₪350) מעל ספה תלת-מושבית נותן את האפקט המלא.

קנבס מראה את הצבע בלי השתקפות של חלון או מנורה, וזו הבחירה הנפוצה לתמונה צבעונית גדולה. הדפס ממוסגר עם זכוכית במידות A4 ו-A3 מתאים לפוסטרים ולמפות קטנות על קיר משני. כל המידות בעמוד תמונות קנבס.

בוחרים יצירה, חומר ומידה ושולחים הזמנה. אין תשלום באתר: אנחנו מתקשרים לאישור ולתשלום, ורק אחרי השיחה ההזמנה נכנסת לייצור. זמן האספקה ומחיר המשלוח נמסרים בשיחת האישור. אפשר לאסוף מנקודת האיסוף בראשון לציון בתיאום מראש.

רוצים משהו רגוע יותר? ראו את כל תמונות לסלון או תמונות לסלון מיוחדות.